מכון עתים פרשת שמיני
תפריט מרכזי - עתים123
ברוכים הבאים אל פרשת שמיני
הפרשה נמצאת בספר ויקרא מפרק ט עד פרק יא
הפרשה מתחילה במילים:
ביום השמיני קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל
תקציר הפרשה

המשכן נבנה בעמל רב על-ידי בני-ישראל במדבר סיני. בפרשה הקודמת נחנך המשכן באירוע חגיגי ובפרשה שלנו מסכמים את חגיגות חנוכת המשכן. במסגרת החגיגות הקריבו אהרון הכהן ובניו קורבנות מיוחדים לכבוד ה' ולכבוד המעמד המשמח. אהרן ברך את העם בברכה מיוחדת, ואז ירדה אש מהשמים ושרפה את הקרבנות שעל המזבח, כהוכחה וכמופת לכך שהם התקבלו.

ואז מתרחשת תפנית דרמטית! באמצע החגיגות, בלב השמחה, בניו של אהרן נדב ואביהוא, חוטאים חטא חמור ביותר! הם מועלים בתפקידם! הכהנים אמורים לפעול בדיוק לפי הוראות ה' ולהקריב לפניו רק את מה שנצטוו להקריב ורק בזמנים מסויימים, אך נדב ואביהוא הקטירו (שרפו) קטורת שה' לא ציווה אותם להקטיר. זוהי "אש זרה" ובגלל זה הם נענשים: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו מלפני ה' "(ויקרא י, פסוק ב).

איזה אסון! עצבות גדולה יורדת על כולם וקוטעת ברגע את החגיגות. לאחר מכן, מצווה אלוהים על אהרן ובניו הנותרים שלא לנהוג דיני אבלות על הנפטרים. בעקבות ההוראה הזאת מופיע גם איסור שתיית יין ושיכר על הכהנים העובדים במשכן.

בהמשך הפרשה מסופר שמשה כעס על אהרן ובניו הנותרים על שלא אכלו מבשר קרבן החטאת כפי שנדרש מן הכהנים לעשות, ואהרן השיב שעשה כן בגלל מות בניו.

הפרשה מסתיימת בעניין אחר: סימני הכשרות של החיות השונות- מה מותר לאכול ומה לא.

כתיבת דרשה

ב-מדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.

ב-מאגר הדרשות תוכלו למצוא מגוון דרשות שכתבו תלמידים בשנים קודמות, ויכולות לתת לכם השראה.

והנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על פרשת שמיני:

למה שמונה?

למה נחגגה חנוכת המשכן במשך שמונה ימים דווקא? שבוע נמשך שבעה ימים והמספר 7 מבטא את התנהלותם הטבעית של החיים. לכן שמחת הנישואין נמשכת בשבוע שנקרא "שבע ברכות" ולהבדיל, אבל על קרוב נמשך במשך שבעה ימים. המספר שמונה מבטא אירוע שהוא מעל לטבע. טקס ברית מילה נערך ביום השמיני מאחר והוא מסמל קשר מיוחד ועל-טבעי בין עם ישראל לאלוהיו.

מדוע אם כן, לדעתכם, גם חגיגות חנוכת המשכן נמשכו שמונה ימים?

ברכת כהנים

בבתי הכנסת בארץ ישראל נפוץ המנהג של ברכת הכהנים. הכהנים, שמיוחסים לזרע אהרן משבט לוי, עולים על בימת בית הכנסת, פניהם אל הקהל וגבם אל ארון הקודש, מכסים את ראשיהם בטלית, ונושאים את ידיהם בשעת הברכה. בחול המועד פסח וסוכות נוהגים לערוך "ברכת כוהנים המונית" ברחבת הכותל המערבי בהשתתפות עשרות רבות של כהנים.

נוסח הברכה:
"יברכך ה' וישמרך
יאר ה' פניו אליך ויחונך
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום"

הברכה הנאמרת על ידי הכהנים משמשת גם כברכת הורים לילדיהם לקראת שבת ובזמנים מיוחדים. במסגרת הדרשה שלכם יוכלו הוריכם לבוא ולברך אתכם בברכת הכהנים ותוכלו אתם להזכיר את הברכה הזאת ומילותיה כ"ברכת הדרך" שלכם לקראת צאתכם לבגרות.

אש ואש זרה

מה היה חטאם של בני אהרן שהביאו "אש זרה"? מהי אש זרה? "אש זרה" היא סמל להתלהבות לא רצויה, רצון או תשוקה מוגזמים שאינם במקומם, מעבר לנדרש. האם יש לך דוגמא או זיכרון מחייך ל"אש זרה", כשעשית משהו בהתלהבות יתרה? יש שמפרשים "אש זרה" כמעשה נכון שנעשה מתוך כוונה שגויה.

מה לדעתכם חשוב יותר: המעשה החיצוני והתוצאה הסופית או המניעים והכוונות שמפעילים ומנחים את האדם מבפנים, מהלב?

יין ושיכר

מדוע נאסרה על הכהנים שתיית משקאות חריפים? מהי הסכנה שבשתיית אלכוהול (לפני נהיגה, ובאופן קבוע בחיים)? מהו יחסו של האסלאם לשתיית יין, ומה עמדתה של היהדות בנושא זה? מה אומרת התורה על שתיית יין לנזיר? אם "יין ישמח לבב אנוש", אז מדוע נקשרו איסורים רבים לשתייתו? ומתי מצווה היהודי לאורך מעגל השנה, ולאורך מעגל החיים ללגום מן היין? לחיים!!!

השתיקה שזועקת

"ויידום אהרן". באמצע הלילה נשמעה דפיקה בדלת, הצצתי דרך חור העינית, לא הצלחתי לראות את הדמויות בבירור. פתחתי את הדלת לאט ובזהירות, בפתח נתגלו שני אנשים לבושים מדים, ולידם חיילת צעירה. הם ביקשו להיכנס. הובלתי אותם לסלון הם חיכו שאתיישב על הכורסה. ואז בישרו לי את הבשורה הקשה...

כיצד מגיב אב שכול כשמודיעים לו שבנו נפל בקרב? כיצד מספרים לאם שאיבדה את היקר מכל? כיצד הגיב אהרן כששמע ביום הגדול והשמח ביותר בחייו, ששני בניו מתו בזמן עבודתם במשכן? האם הוא צועק, בוכה, כועס, מתפרק, משתגע, קורע את בגדיו? אהרן שתק! "ויידום אהרן". מדוע לדעתכם שתק אהרון? איך אתם מבינים את שתיקתו? יש שרואים בעמידת הדום הדוממת בזמן הצפירה בימי הזיכרון, מעין זיכרון לאותה דממה של אהרן נוכח הבשורה הנוראית על בשורת מות בניו.

תרבות

לפניכם מספר יצירות תרבותיות העוסקות בפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.

שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.

ציור בפרשה

חטאם של נדב ואביהוא, מתוך אתר "ויקיפדיה"

העשרה

כאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.

מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.

טבע הדברים

חזיר בית, מתוך אתר "ויקיפדיה"בפרשת שמיני נזכרים בעלי חיים רבים: חיות, בהמות, דגים, עופות ושרצים. הפרשה עוסקת בסימני הכשרות של בעלי החיים, ובאבחנה בין בע"ח כשרים לאכילה לבין כאלה שאסירתם נאסרה ע"פ התורה. חלק מן החיות הן אותן החיות המוכרות לנו היום, ואחרות- לא. בין החיות המוזכרות בפרשה:
* חיות ובהמות: גמל, שפן, ארנבת, חזיר.
* עופות: נשר, פרס, עזניה, דאה, איה, עורב, בת-יענה, תחמס, שחף, נץ, כוס, שלך, ינשוף, תנשמת, קאת, רחם, חסידה, אנפה, דוכיפת, עטלף.
* שרצים – שרץ העוף: ארבה, סלעם, חרגול, חגב.
* שרץ הארץ: חולד, עכבר, צב, אנקה, כוח, לטאה, חומט, תנשמת.

בפרשת שמיני ניתנים חוקי כשרות המזון. כך לדוגמא מגדירה התורה שישנם שלושה תנאים שצריכים להתקיים אצל בעל חיים כדי שיהיה כשר למאכל:
פרסה ברגל.
ב. שסע בפרסה.
ג. מעלה גרה – בולע את האוכל וחוזר לעכל אותו פעם נוספת.

השף הקטן

קנקן שמן זית שזה עתה הופק, מתוך אתר "ויקיפדיה"בפרשתנו מוזכרים כמה רכיבים מן המטבח הביתי: שמן, יין ומצות. השמן נזכר בהקשר של המנחה שהוקרבה ביום השמיני. היין נזכר בהקשר של האיסור על הכהנים לעבוד במשכן ובמקדש כשהם שתויי יין, והמצות נזכרות בתור מאכל שאכלו אלעזר ואיתמר בני אהרן.

לשמן יש חשיבות גדולה בבישול. ישנם סוגים רבים של שמנים, אך לשמן הזית מעלות וסגולות רפואיות רבות. ליין חשיבות רבה על שולחן האוכל. הוא עולה על השולחן בטקסים מיוחדים, בהרמת "לחיים", בשבת – בקידוש ובהבדלה. אבל את היין מוסיפים למזון, כבר בתהליך הבישול, גם לדגים וגם לבשר. ואת המצות אנחנו מכירים מליל הסדר ומחג הפסח, אולם במקדש נאכלו מצות לא רק בפסח.
* שמן – האם הכנתם פעם שמן בעצמכם? האם ליוויתם זית מהעץ כל הדרך עד לבקבוק בסופר? האם ביקרתם בבית בד? אם לא, סיור לכבוד בר-בת מצווה יכול להיות חוויה מעניינת ומעשירה.
יין – אם אתם חובבי בישול, תוכלו להכין אוכל לכבוד אורחיכם ולהשתמש ביין. אם בישול זה לא הצד החזק שלכם, אבל אתם אוהבים לשתות קצת יין, צאו למסע בעקבות היין. המסע מתחיל בתוך הכרמים, בין הגפנים, דרך הגת שם דורכים את הענבים, משם ליקב, ולבסוף מחנות היינות אל השולחן. שיהיה בהצלחה ולחיים!
* מצות – האם הכנתם פעם מצות בעצמכם? נסו ותיהנו

מדרשים ופרשנים

פרשנים שונים מסבירים את הסיבה לחוקי הכשרותתעודת כשרות של הרבנות הראשית לישראל
למה יש צווי בתורה לשמור כשרות ולא לאכול חיות מסוימות?
שלושה פרשנים גדולים של התורה חולקים ביניהם על הסיבה מדע מצווים בני-אדם לשמור כשרות והנה שלושת הדעות לפניך:

ספר בעל החינוך- מכיוון שאלוהים ברא את האדם ואת הטֶבַע כולו, הוא יודע אֵילו מאכלים טובים לגוף האדם ואילו פחות טובים. לכן, למרות שאנחנו יכולים לחשוב שֶבְּשָׂרָהּ של חַיָה מסוימת טוב לנו למאכל, אין לנו יְכוֹלֶת לקבוע זאת בְּוַודָאוּת.
רש"י: אני לא מסכים. אינני חושב שהחיות הכְּשֵרוֹת הן בריאות למאכל, ואלה שאינן כשרות הן לא בריאות. אני חושב שחוקֵי הַכַּשְרוּת באו להבדיל אותנו משאר העמים שאוכלים הכול, ובכך לְיַיחֵד את עַם ישראל.
רמב"ן: אני דווקא יכול למצוא הגיון באיסורים שנאסרו עלינו. למשל, העופות הדורסים נאסרו למאכל כי אם נאכל מהם אנחנו עלולים להיות אכזריים כמותם.

מה ההבדלים בסיבות שהם מעלים לחוקי הכשרות? לאיזו דעה אתם מתחברים? עם מי אתה לא מסכימים בכלל? מה דעתכם בעניין?

מדרש
הטמא בשרץ
נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ"
מֹשֶׁה הִתְקַשָּׁה לְדַעַת אֵלּוּ שְׁרָצִים אֲסוּרִים לְמַאֲכָל, וְאֵלּוּ מֻתָּרִים.
מֵהַמִּלָּה "זֶה" אָנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ לְמֹשֶׁה בְּאֶצְבַּע עַל כָּל מִין וּמִין, וְאָמַר לוֹ: אֶת זֶה - אֱכֹל וְאֶת זֶה - לֹא תֹּאכַל.
עַל-פִּי מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא, פָּרָשַׁת שְׁמִינִי, סִימָן ח

מושגים

"לא תבשל גדי בחלב אמו"- הפרדה בין בשר וחלב.
התורה מזכירה שלוש פעמים: "לא תבשל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוׁ". מכך למדו חכמים על שלושה איסורים באשר לבשר וחלב מעורבים: איסור בישול, איסור אכילה ואיסור הנאה (למשל, רווח שבא ממכירה).
החכמים הרחיבו את הכלל על כל חלב בהמה עם כל סוג של בשר: שור, עֵז ושה. מאוחר יותר התרחב המנהג, ונאסר לאכול גם עוף עם חלב (למרות העובדה שאין לעוף חלב, כידוע...).
שלושה דברים שכדאי לדעת על בשר בחלב:
נראה שהסיבה העיקרית להַפְרָדָה בין בשר וחלב היא להִימָנַע מִמִנְהֲגֵי הָאֱלִילוּת של העמים השכנים, אשר נהגו לאכול בשר וחלב, ואף השתמשו בכך להכנת מִרְקָחוֹת לְכִישוּף.
ידוע על רבי יוסֵי הַגְלִילִי ותושבֵי עירו, שחיו לפני שהשתרש האיסור בדבר אכילת עוף עם חלב, שנהגו לפי דברי התורה בלבד, ואכלו בתיאבון עוף בחלב...
מאכל שיש בו חלב הוא "חֲלָבִי", וזה שיש בו בשר הוא "בְּשָׂרִי". מזון או מאכל שאין בו בשר ואין בו חלב נקרא בעברית "סתמי" (וביידיש "פַּרְווֶה").

הפטרה

נושא ההפטרה

עיקר סיפור ההפטרה מספר על העלאת ארון ה' לעיר דוד (ירושלים) בידי דוד המלך ואנשיו. במהלך ההעלאה שולח עוזה הכהן את ידו אל הארון לאחוז בו, כי עמד ליפול. על מעשהו זה, הכה בו ה' במקום והוא מת. הסיפור ממשיך לספר על ההעלאת הארון השניה לעיר דוד.

הקשר לפרשה

הקשר לפרשה הוא מות כהן או כהנים בידי ה' על מעשה אסור שעשו בזמן טקס מקודש. בפרשה: מות נדב ואביהוא, בחנוכת המשכן, על הקרבתם אש זרה. בהפטרה: מות עוזה בהעלאת הארון, על שליחת ידו לאחוז בו.

Copyright © 2008 Machon Itim - The Jewish Life Information Center. All rights reserved. Concept by
מפת האתרתנאי שימוש והצהרת פרטיות