מכון עתים פרשת אחרי מות
תפריט מרכזי - עתים123
ברוכים הבאים אל פרשת אחרי מות
הפרשה נמצאת בספר ויקרא מפרק טז עד פרק יח
הפרשה מתחילה במילים:
וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרון בקרבתם לפני ה' וימותו
תקציר הפרשה

משמה של הפרשה "אחרי מות", אנו מבינים שהפרשה מתרחשת אחרי אירוע שקרה ...מי מת? מתי מתו? בפרשת שמיני, לפני שלוש פרשות, מתו שני כוהנים חשובים- הבנים של אהרון הכהן אחיו של משה. פרשה זו פותחת בהסבר ואזהרה על הטעות של בני אהרון ומה אסור לעשות כדי שלא יקרה שוב. האזהרה היא : "אל יבוא בכל עת אל הקודש". האל אוסר על כניסת הכוהנים והקרבת קורבן לפי הרגש והרצון האישי ומצווה שהקרבת הקורבנות תיעשה רק על פי הכללים של התורה. דמיינו למשל ששומר הראש של ראש הממשלה ייכנס לביתו מתי שמתחשק לו וללא רשותו של ראש הממשלה, כאילו שכח מי הבעל בית פה... בניו של אהרון הקריבו קורבן כשהתחשק להם וה' מדגיש שהדבר אסור.

מיד לאחר האזהרה התורה מדברת על המועד הכי חשוב שלנו כעם ומסביר את תפקיד הכוהנים בזמן זה. על איזה יום מדובר? יום הכיפורים. כיום, מוּכָּר לנו יום הכיפורים כיום של תפילה בבית הכנסת. אבל זהו רק תחליף לעבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים בבית- המקדש והמשכן שהיו בתקופת התורה.

הפרשה מתארת את הטקס של יום הכיפורים שבו נכנס הכוהן הגדול למקום הקדוש ביותר במקדש - קודש הקודשים. שם הוא מכפר על חטאֵי ישראל, חטאֵי בני ביתו וחטאיו שלו. הוא היה מעביר את החטאים באופן סמלי אל השָׂעִיר לעזאזל, ושולח אותו למִדְבָּר.

בהמשך הפרשה מוזכרים חוקים שעוסקים בתחומים שונים - דיני שחיטת בעלי חיים, איסור גילוי עֲרָיוֹת ומעשֵׂי תועבה אחרים. קובץ חוקים זה מכונה "ספר הקדוּשה".

כתיבת דרשה

ב-מדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.

ב-מאגר הדרשות תוכלו למצוא מגוון דרשות שכתבו תלמידים בשנים קודמות, ויכולות לתת לכם השראה.

והנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על פרשת אחרי מות:

חוקים ומשפטים

"אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ
וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם
אֲנִי ה'".

האם אתם מכירים חוקים שקשה לקיימם? איך משפיעים חוקים ומשפטים על הסדר החברתי ומדוע הם חשובים? אלו חוקים חשובים בעיניכם? אלו חוקים קשה לכם לקיים? כבוגרים- האם ישתנה יחסכם אל חוקים מסויימים?

חוקים בבית ובבית הספר

את/ה יכול לחוות דעתך על החוקים הקיימים בביתך או בבית-ספרך, מה טוב בהם, מה היית משנה, מה דרכי האכיפה וכבוגרים, אלו חוקים אתם הייתם מוסיפים לעצמכם.

יום הכיפורים

מהו יום הכיפורים בשבילכם? מה מטרתו לפי המצוין בפרשה? מהי כפרה, מהי סליחה? איך כל זה מתקשר להיותכם בוגרים? האם זו מצווה של כל בני-האדם בעולם? מה עוזר לנו לסלוח או לבקש סליחה?

אין זמן לבקש סליחה

זהו?! רק ביום הכיפורים אנחנו אמורים להצטער על מעשינו הרעים ולהחליט שלא לעשות אותם יותר? ורק ביום אחד בשנה אנחנו זוכים למחילה?
ברור שתמיד צריך להקפיד להתחרט ולבקש סליחה על מעשים שלא היינו צריכים לעשות מראש. אבל המסורת היהודית מכירה את בני האדם – כל השנה אנחנו טרודים בלימודים, עבודה,ענייני ביטחון, פוליטיקה וכל הצרות האפשריות. אל תוך השגרה המסובכת שלנו נכנסת פרשת אחרי-מות ואומרת: גם אם לא תצליחו לחשוב כל השנה על המעשים הרעים – קחו לפחות יום אחד, יום הכיפורים, כדי להתחרט ולחזור לדרך המוטב. ואם התחרטתם וגם התנצלתם – הסליחה מובטחת. האם גם עבורכם יום כיפור הוא הזדמנות לבקש סליחה? האם יש הזדמנויות אחרות שבהן אתם עוצרים לעשות "חשבון נפש"?

שעיר לעזאזל

כדי לכפר על עוונות בני ישראל שולחים שעיר חי למדבר, "לעזאזל"
ומותו מסמל את הכפרה על עוונות בני-האדם. מה דעתכם על כך? למה מתכוונים היום כשאומרים על מישהו שהוא "שעיר לעזאזל"?

מלחמת יום הכפורים

האם יש לך משהו במשפחה שנלחם במלחמה? תוכלו לראיין את בני המשפחה הזוכרים את המלחמה ולשאול אותם כיצד חשו באותו יום כיפורים בו פרצה המלחמה. האם חשו קשר בין מעמד יום הכיפורים לתחושות שהמלחמה הביאה איתה?

תרבות

לפניכם מספר יצירות תרבותיות העוסקות בפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.

שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.

שירים
אמנות
העשרה

כאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.

מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.

שילוח שעיר לעזאזל

הוא מצווה שקוימה ביום הכיפורים בתקופה שבה בית המקדש היה קיים. במצווה זו, באופן יוצא דופן היו משלחים תיש למדבר, ולא היו מקריבים אותו כקורבן על גבי המזבח כנהוג. על פי המקרא הכהן הגדול היה מטיל גורל על שני שעירי עזים (תיישים). אחד השעירים היה נבחר לעלות קורבן לה' בבית המקדש והשני היה נשלח על ידי שליח מיוחד הנקרא "איש עיתי" ל"עזאזל" במדבר, לאחר שהכהן הגדול סומך את ידיו על ראשו ומתוודה על כל חטאי ופשעי עם ישראל ("ונתן אותם על ראש השעיר") כאשר השעיר כביכול נושא אותם איתו ובמותו נסלחים הפשעים שהוא נושא.
לצורך היציאה מהמקדש הוכן כבשׁ מיוחד, מעין גשר מעל העם, שאפשר מעבר של האיש העתי ללא להדחק בין הצופים הרבים הבאים לראות את עבודת הכהן גדול.

שלוש דעות נאמרו במשנה (מסכת יומא ו,ח), כדי להסביר כיצד היו יודעים בירושלים שהתבצע הטקס של השלכת השעיר בצוק:
1. על פי הנפת סודרים על ידי אנשים שעמדו בדרך ואותתו אחד לשני.
2. על פי מדידת זמן הליכה של שלוש מילין.
3. בדרך נס, "לשון הזהורית", חוט אדום שהיה תלוי בפתח ההיכל היה הופך ללבן לאחר שהשעיר הושלך והחטאים נסלחו.

מלחמת יום הכפורים

מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973 בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על ישראל, ונמשכה עד ל-24 באוקטובר 1973. במהלכה נהרגו אלפי ישראלים, מצרים וסורים, והיא הייתה מהקשות שבמלחמות ישראל.

עוד על מלחמת יום הכיפורים, מתוך "ויקיפדיה"

הפטרה

נושא ההפטרה

הנבואה מוכיחה את ישראל על חטאיהם ומודיעה על עונשם. בין שאר החטאים מזכירה הנבואה את חטאי גילוי העריות (יחסי מין אסורים), בהם חוטאים ישראל.

הקשר לפרשה

הפרשה אוסרת על ישראל גילוי עריות – יחסי מין אסורים (למשל בין אחים) וההפטרה מוכיחה את ישראל על שחטאו בחטאים אלה.

Copyright © 2008 Machon Itim - The Jewish Life Information Center. All rights reserved. Concept by
מפת האתרתנאי שימוש והצהרת פרטיות