מכון עתים פרשת ראה
תפריט מרכזי - עתים123
ברוכים הבאים אל פרשת ראה
הפרשה נמצאת בספר ספר דברים, פרק יא, פסוק כו –פרק טז, פסוק יז
הפרשה מתחילה במילים:
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה...
תקציר הפרשה

בפרשת ראה, מודיע משה לעם ישראל, כי הוא נותן לפניהם 'ברכה וקללה'. אם ילכו בדרך האל, יקבלו ברכה- שכר ואם לא, יקבלו קללה-עונש. כאשר יגיעו לארץ, עליהם לקיים מעמד בו יקראו את הברכות והקללות. המעמד ייערך באזור העיר שכם, על הרי גריזים ועיבל. את 'רשימת' הברכות והקללות, תוכלו לראות בפרשת כי-תבוא, המתארת את 'מעמד הברכה והקללה'. אולם, מהי דרך האלוהים? מה עם ישראל צריך לקיים כדי לזכות בברכה? ובכן, בפרשתנו ובפרשות הקרובות, משה יפרט את מצוות האלוהים. בפרשת ראה, אנו יכולים למצוא את המצוות הבאות: איסור עבודה זרה; עבודת אלוהים במקום המקדש; האיסור לשמוע אל נביא שקר; חוקי הכשרות; הדאגה לחלשים בחברה; שחרור העבדים ושלושת הרגלים: פסח, שבועות וסכות.

כתיבת דרשה

ב-מדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.

ב-מאגר הדרשות תוכלו למצוא מגוון דרשות שכתבו תלמידים בשנים קודמות, ויכולות לתת לכם השראה.

והנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על פרשת ראה:

מקום אחד ומיוחד

בפרשת ראה, מודיע משה לעם, כי כאשר יכנסו לארץ, יוכלו להקריב קרבנות לאלוהים, רק במקום אחד ולא בכל מקום שירצו: "וְהָיָה הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם: עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם..." (יב, יא) בימי שלמה, המקום הזה יהיה לבית המקדש בירושלים. אחת הסיבות לריכוז עבודת הקורבנות במקום אחד, היא אחדות העם.
מה אתם חושבים על כך?
האם גם היום ישנם מקומות בארץ ישראל המאחדים את העם כולו?
האם גם לכם יש מקום המיוחד עבורכם?

עקרונות מקודשים

בפרשת ראה, מזהיר משה את עם ישראל, שלא להקשיב לאלה העלולים לנסות להסית אותם לעבוד עבודה זרה. זה יכול להיות, נביא שקר או קרוב משפחה או אפילו עיר שלמה. משה מצפה מעם ישראל שיעמוד אחר העקרונות המקודשים לו ולא יזנח אותם.
מה אתם חושבים על כך?
האם גם לכם יש עקרונות מקודשים? מהם?
כיצד אתם מקפידים עליהם?

עם סגולה

בפרשת ראה, מכנה משה את עם ישראל בתואר מיוחד – 'עם סגולה': "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לה' אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה" (יד, ב).
מה אתם חושבים על המושג הזה?
במה מיוחד עם ישראל משאר העמים?
אחד הפרושים לביטוי 'סגלה' הוא מסוגלות, יכולות. במה הסגולה שלכם? אלו יכולות יש לכם?

עזרה לחלשים

בפרשת ראה, מופיעות מצוות שעניינן הוא העזרה לחלשים בחברה: עניים, גרים, יתומים ואלמנות. למשל: "מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים, תּוֹצִיא אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִיא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ. וּבָא הַלֵּוִי, כִּי אֵין-לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" (יד, כח-כט).
וגם: "כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן (עני) מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ-לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ, מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לוֹ, וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ, דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לו"ֹ (טו, ז-ח).

מה דעתכם על מצוות אלו?
האם אתם עוזרים לחלשים בחברה? כיצד?
האם אתם רואים קשר בין עזרה לחלש לבין גיל ההתבגרות?

יש לי יום יום חג

בפרשת ראה, מופיעות מצוות 'שלושת הרגלים'. אלו הם החגים: פסח, שבועות וסוכות (בפרק טז).
האם אתם אוהבים חגים?
איזה חג אתם אוהבים במיוחד?
יש לכם איזה סיפור מעניין מאחד החגים שחגגתם?

תרבות

לפניכם מספר יצירות תרבותיות העוסקות בפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.

שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.

עבודת סלבריטאים

מה הקשר בין סלבריטאים ושאר מפורסמים לבין עבודת אלילים (תפילה לפסלים, אמונה באלילים)?
עבודת אלילים מוזכרת בפרשת ראה כדבר שאסור לעשות אותו. אבל האם יש קשר בין אותה תפילה לאלים שאינם הקדוש ברוך הוא, לבין חיבה לסלבריטאים? דווקא יש. למצליחים והיפים מבין שחקני הקולנוע, המוסיקאים וכוכבי הטלוויזיה קוראים לעתים "אלילי הנוער" או כינויים אחרים שכוללים את המילה "אלילים".
האם הביטוי הזה טוב או לא? תלוי למי. אותם אלילים שמחים, לרוב, שאנשים אוהבים אותם, מתעניינים בהם, תולים פוסטרים שלהם בחדר ובעיקר – קונים את מה שהם עושים – כרטיסי קולנוע, תקליטורים, חולצות, מאכלים וכדומה. אבל עבור אלה שמתלהבים מהידוענים הללו, מתלהבים עד כדי כך שהם תולים את הפוסטרים, הולכים עם החולצות, מחפשים כל פרט מידע עסיסי לגבי האלילים, עושים כל דבר כדי לראות או לגעת בהם בעת ביקור במדינתם ומאוהבים בהם עד כאב – אותה הערצה עיוורת איננה טובה. מותר ואף מומלץ ליהנות ולהעריך מוסיקאי טוב, שחקן משובח או מגיש טלוויזיה נאה. נחמד מאוד ללכת להופעות שלהם או לקנות את המוסיקה שהם עושים. אבל צריך לזכור: הם רק בני אדם. מוכשרים, נאים (לעתים בזכות מאפרת טובה) ומצליחים – אבל רק בני אדם. כדאי ללמוד מהם, אסור לסגוד להם.

העשרה

כאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.

מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.

איך יודעים...

ישנן דתות ותרבויות שאוסרות על מאמיניהן לאכול בשר ודגים. בתרבות היהודית דווקא מומלץ, וזה אפילו דבר שנחשב לדרך חגיגית להעביר שבת וחג.
ההגבלות על אכילת חיות נמצאות בסוג החיה שמותר לאכול – ובדרך שבה ממיתים אותה. אין זו הגדרה רשמית, אולם לרוב החיות האסורות הן חיות תוקפניות, דורסניות, כאלו שהדת היהודית איננה רוצה בחברתן (למזלן). הדרך שבה מותר להמית את החיה, שחיטה כשרה, היא דרך שכל מטרתה – להפחית ככל האפשר את צערה של החיה במותה.
ואיך יודעים אילו חיות מותר לאכול? זה די פשוט. אם מדובר בחיה גדולה או בבהמה – מותר לאכול את החיות שבהן אפשר למצוא את שלושת הסימנים הבאים גם יחד: הן מעלות גרה (שיטת עיכול שניתנת לזיהוי, בין היתר, על ידי כך שהחיה נראית כאילו היא לועסת מסטיק...); הן מפריסות פרסה (במקום כף רגל יש להן קצה רגל קשיחה) ושוסעות שסע (לפרסה חריץ גדול שיוצר מעין אצבעות).
אם מדובר בדג – מותר לאכול את הדגים שבהם אפשר למצוא את שני הסימנים הבאים גם יחד: יש להם סנפירים (מעין כנפיים שבעזרתם הדג מנווט במים) וקשקשים (שכבות קשיחות בעור שמגינות עליהם).
אם מדובר בציפור – מותר לאכול את כל הציפורים והעופות שאינם נמצאים ברשימת העופות האסורים. אסור לאכול את אלה: נשר, פרס, עזניה, ראה, איה, דיה, עורב, בת יענה, תחמס, שחף, נץ, כוס, ינשוף, תנשמת, קאת, רחמה, שלך, חסידה, אנפה, דוכיפת ועטלף. כל היתר – מותרים לאכילה לאחר שחיטה כשרה.
חוץ מהחיות הללו אסור לאכול חיות קטנות כמו עכברים וגם את החרקים וחבריהם.

9979 ציפורים נגד 4

עיון בפסקה הקודמת מגלה לנו שמותר לאכול כמעט כל ציפור או עוף שבעולם, אלא אם כן הוא נמצא ברשימה המצומצמת שמוזכרת שם, של 21 הציפורים.
מה זה אומר? שבעולם יש בערך 10,000 סוגים שונים של ציפורים ולפי פרשת ראה - בערך 9,979 שמותר לאכול.
זה נחמד מאוד, אבל הצצה בכמה ספרי מתכונים יהודיים משובחים מגלה ששומרי כשרות טועמים סוגים בודדים של עופות: תרנגולת, תרנגול הודו, יונה, שליו וזהו, פחות או יותר.
איך זה קרה?
תשובה נמצאת בחוסר היכולת שלנו לדעת למה בדיוק התכוונו בתורה כשכתבו "דוכיפת" או "נשר" או "אנפה". כיום אנו משתמשים בשמות הללו כדי לתאר ציפורים כאלה ואחרות, אבל אנו לא יודעים אם זה, באמת, היה שמם של הציפורים הללו בימי התנ"ך.
ומה התוצאה? שמבין 9,979 סוגים של ציפורים המותרות לאכילה – אנו מסתפקים בארבע.
רוצים שניצל?

49 עומרים

הפרשה שבה אנו עוסקים מדברת על תקופה בשנה שנקראת "ספירת העומר". מהי אותה תקופה, ומדוע ישנם כאלה שאינם מתגלחים ואינם מתחתנים בימים האלה?
הספירה הזו מתחילה בסוף החג הראשון של פסח (באמצע חודש ניסן האביבי) ומסתיימת בדיוק חמישים יום מאוחר יותר, בערב חג השבועות – שבעה שבועות לאחר הפסח.
בימי התנ"ך היו סופרים את העומרים בשדה (חבילות החיטה שהיו קוצרים). ההתחלה היא בחג הפסח, היום שמציין את היציאה שלנו ממצרים – מעבדות תחת עולו של פרעה המצרי, לחרות לאומית במדבר ואחר כך בארץ ישראל.
סיום הספירה נמצא בחג השבועות, שמציין את קבלת ספר ההנחיות של האל, הלא היא התורה. זהו הזמן שבו אנו נערכים לקבלת התורה, במשך שבעה שבועות.
אז מדוע ישנם אנשים האבלים בתקופה הזו?
כיוון שבדרך הזו אנו זוכרים את תלמידיו של ר' עקיבא, שעל פי המסורת מתו ממחלות כיוון שלא שמרו זה על כבודו של זה, ובמקום לאהוב אחד את השני – שנאו זה את זה. היום ה-33 בספירה, הלא הוא ל"ג (33) בעומר, מציין את סיום המגיפה, וכן את החזרה לחיים שמחים – עם אנשים מגולחים וזוגות שמתחתנים.

הפטרה

נושא ההפטרה

נבואת נחמת לישראל: ירושלים תבנה בשלום, הברית בין ה' לדוד, תחול על כל הנשמעים לדבר ה'. קריאה לתשובה אל ה'.

הקשר לפרשה

לאחר תענית ט' באב, מתחילה תקופה של שמחה ונחמה. לכן בשבע השבתות שלאחר ט' באב, נקראות הפטרות שאינן קשורות לפרשה, אלא לנחמה על החורבן. הפטרות אלו מכונות: 'שבע דנחמתא' (שבע של נחמה). כלומר, שבע הפטרות (לפרשות: ואתחנן; עקב; ראה; שופטים; כי תצא; כי תבוא; נצבים) המדברות על נחמה-על תקומה. הפטרות החורבן לקוחות מספרי ירמיהו וישעיהו והפטרות הנחמה לקוחות כולן מישעיהו בלבד.

Copyright © 2008 Machon Itim - The Jewish Life Information Center. All rights reserved. Concept by
מפת האתרתנאי שימוש והצהרת פרטיות