מכון עתים פרשת נשא
תפריט מרכזי - עתים123
ברוכים הבאים אל פרשת נשא
הפרשה נמצאת בספר במדבר מפרק ד' פסוק כא' - פרק ז' פסוק פט'
הפרשה מתחילה במילים:
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: נָשֹׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם-הֵם לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם
תקציר הפרשה

בפרשתנו נמשכות ההכנות האחרונות לקראת יציאת בני ישראל למסע הגדול מן המדבר אל ארץ ישראל. בפרשה זו כל ההכנות מתרכזות סביב המשכן ( המקדש הנייד של בני ישראל).

תחילת הפרשה מספרת לנו על חלוקת התפקידים בין משפחות בני לוי, על איזה חלק במשכן אחראית כל משפחה. בני משפחת קהת – אחראים על כלי המשכן, השולחן המנורה וכו', בני משפחת גרשון – על כל הבדים, הפרוכות והציפויים ובני משפחת מררי – על עמודי העץ (פרק ד' כא' – מט').

בהמשך מסופר על מקרים שונים בהם זקוקים בני ישראל לעזרת הכוהנים והמקדש. המקרים הראשונים הם בעקבות מעשה שלילי, למשל במקרה של אדם שחטא כלפי חברו (גנב ממנו או הזיק לרכושו). כמובן שבשלב הראשון עליו לבקש סליחה מחברו ולשלם את הנזק, אך בנוסף עליו גם לבוא אל המשכן אל הכהן ולבקש סליחה גם מהאל (פרק ה' ה' – י' ).

מקרה אחר שמתואר הוא מקרה של קנאה איומה, קנאת בעל המקנא לאשתו עד כדי כך שהקנאה מעכירה את עולמם ומערערת את ביתם. במקרה כזה האישה מובאת אל הכהן למבחן קשה של שתית מים מאררים ולבדיקת החשדות (פרק ה' יא' –לא').

ניתן להגיע אל הכהן גם במקרים חיוביים. כזה הוא למשל הסיפור על הנזיר. הנזיר הינו אדם אשר מחליט שלמשך תקופת זמן קצובה הוא מתנתק מהחיים הרגילים והוא מקדיש את חייו לעבודה רוחנית. על הנזיר חלים שלושה איסורים: אסור לו להסתפר ולהתגלח, אסור לו לשתות יין, ואסור לו להיכנס לבית קברות. בסוף תקופת הנזירות (בפרשה אין נזירות לכל החיים הנזירות היא זמנית) הנזיר מגיע לכהן במשכן כדי להקריב קרבן וכדי להסתפר.

עוד מפגש חיובי עם הכהן הוא ברכת כהנים. הברכה היפה שהכוהנים מצווים לברך אותנו. מי מאיתנו לא מכיר את ברכת כוהנים אשר עד היום נאמרת בתפילה בבית הכנסת?! תפילה זו מקורה בפרשתנו (פרק ו' כב' –כז').

הפרשה מסתיימת בחגיגה גדולה – חנוכת המשכן. לאחר ההכנות הרבות המשכן מוכן, הכהנים והלווים יודעים את עבודתם והעם רוצה לחגוג את תחילת פעילותו של המשכן. לכבוד החגיגות כל שבט הביא מתנה למשכן, כל יום שבט אחר וכך אנו מגיעים ל- 12 ימי חגיגה ושמחה לכבוד המשכן.

ובתוך כל החגיגות כמובן שלא שכחנו את המסע הגדול המחכה לבני ישראל. ההכנות תמו וסוף סוף אפשר לצאת לדרך אך על כך בפרשה הבאה!

כתיבת דרשה

ב-מדריך לכתיבת דרשה תמצאו מידע שימושי על מבנה הדרשה ותהליך כתיבתה.

ב-מאגר הדרשות תוכלו למצוא מגוון דרשות שכתבו תלמידים בשנים קודמות, ויכולות לתת לכם השראה.

והנה כמה רעיונות מעניינים לכתיבת דרשות על פרשת נשא:

חלוקת תפקידים

פרשת נשא נפתחת בחלוקת התפקידים בין משפחות הלויים. כל משפחה קיבלה תפקיד משלה והיא עושה רק אותו. חלוקת תפקידים או במילים אחרות סדר וארגון חשובים מאוד בתחומים רבים של חיינו, זהו גם אחד ההבדלים שבין ילד לבוגר, לילד יכולת תכנון מוגבלת בעוד הבוגר מסוגל לעסוק בתכנון לעתיד ולא רק במשחק הבא.

גם כתיבת דרשה דורשת יכולת ארגון ותכנון, ובעצם הכתיבה תוכיחו את בגרותכם. בדרשתכם תוכלו לתאר את תהליך הלמידה והעבודה על הדרשה וכיצד כמו הלויים גם אתם כבר יכולים להיות מאורגנים ומסודרים.

מתי כבר מתבגרים?

מקובל לחשוב שישנו גיל המפריד בין הילדות לבגרות (12 לבנות, 13 לבנים) ומרגע שהילד והילדה עברו גיל זה הרי הם בוגרים, אולם בפרשתנו ניתן לראות גילאים נוספים של התבגרות: גיל 30 – הגיל שבו בן לשבט לוי יכול להתחיל לעבוד במשכן. גיל 20 – גיל הגיוס לצבא בני ישראל.

בדרשתכם תוכלו לתאר גילאי התבגרות שונים בחברה הישראלית בימינו (גיל בחינות הבגרות, הגיל בו ניתן להוציא רישיון נהיגה, גיל גיוס ועוד...). נסו לחשוב מדוע נקבעו הגילאים הללו ומהי הבגרות הנוספת הנדרשת בכל אחד משלבי התבגרות אלו.

נזיר

תופעת הנזירות, כלומר אדם שמואס בחייו הרגילים ורוצה לחיות חיים רוחניים מוכרת בתרבויות רבות ואינה ייחודית רק לתרבות היהודית. הנזירים הנוצריים למשל נמנעים מלהתחתן, וגם בהודו וטיבט ישנם עד היום הרבה נזירים. לנזיר היהודי אסור להתגלח ולהסתפר, לשתות יין ולהיכנס לבית קברות אך מצפים ממנו להתחתן ולהקים משפחה.

בדרשתכם אתם יכולים להתייחס לנזירים: האם לדעתכם מדובר בתופעה חיובית או אולי אין זה כל כך טוב להתנתק משפע האפשרויות, ההנאות והיופי בעולמנו? ומה דעת פרשתנו בנידון? (רמזים: 1 - אין נזירות לכל החיים אלא רק לזמן קצוב, 2 - פרק ו' פסוק יד').

מתנות ומסיבות

בפרשת נשא מתוארת חנוכת המזבח – מסיבה גדולה שאורכה 12 ימים ובמהלכה בכל יום הביא שבט אחר מתנה למשכן. בדרשתכם תוכלו לדבר על מתנות ולהוכיח לכל האורחים שכבר לפני אלפי שנים הייה מקובל להביא מתנות...

נסו לחשוב מדוע כל שבט הביא את מתנתו ביום אחר ולא הביאו כולם ביום אחד? בדקו מה ההבדלים בין המתנות של כל שבט? מה בכלל מביאים למתנה – מתנה שתשמח את בעל השמחה? מתנה שתגרום לו לזכור אותנו? או בכלל חשוב לנו ששאר האורחים יראו שהבאנו את המתנה הכי יפה?

תרבות

לפניכם מספר יצירות תרבותיות העוסקות בפרשה. תוכלו לצטט מהשירים ולשלב קטעים מהם בתוך הדרשה שלכם או להוסיף את התמונות כחלק מן העיצוב.

שילובן של יצירות אמנות בדרשתכם מעשיר אותה, מעלה את העניין בקרב המאזינים ויוצר קשר רגשי וחוויתי של כל אחד ואחת עם הנושאים בהם עוסקת הפרשה.

ציור בפרשה

בפרשת נשא מוצגת לראשונה תופעת הנזירות. "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה, כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר--לְהַזִּיר, לַיהוָה. מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה; וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה, וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל. כֹּל, יְמֵי נִזְרוֹ: מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן, מֵחַרְצַנִּים וְעַד-זָג--לֹא יֹאכֵל. כָּל-יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ, תַּעַר לֹא-יַעֲבֹר עַל-רֹאשׁוֹ: עַד-מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר-יַזִּיר לַיהוָה, קָדֹשׁ יִהְיֶה--גַּדֵּל פֶּרַע, שְׂעַר רֹאשׁוֹ. כָּל-יְמֵי הַזִּירוֹ, לַיהוָה, עַל-נֶפֶשׁ מֵת, לֹא יָבֹא. לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ--לֹא-יִטַּמָּא לָהֶם, בְּמֹתָם: כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו, עַל-רֹאשׁוֹ. כֹּל, יְמֵי נִזְרוֹ, קָדֹשׁ הוּא, לַיהוָה" (במדבר, ו, ב-ח).
שמשון ממוטט את מקדש דגון על כל החוגגים- מאת גוסטב דורה, מתוך אתר "ויקיפדיה"

על שמשון הגיבור מסופר בספר שופטים שגדל בתור נזיר. על כך תוכלו לקרוא בהפטרה של פרשת "נשא".

העשרה

כאן תוכלו ללמוד על נושאים נוספים הקשורים לפרשת השבוע שלכם ולעשות את הקישור לעולם המושגים שלכם וחיי היום יום שלכם.

מומלץ לשלב אותם בדרשה שלכם ולהעשיר גם את המאזינים לדרשה.

הרב הנזיר

בימינו כבר אין נזירים יהודיים אך לפני כמה עשרות שנים חי לו בירושלים רב יהודי שהחליט לחיות כנזיר. הרב דוד כהן נולד בליטא שם למד במספר ישיבות. בתקופת מלחמת העולם הראשונה פגש ברב אברהם יצחק הכהן קוק (לימים הרב הראשי הראשון לארץ ישראל) ובעקבותיו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

בשיטוט קצר באינטרנט תוכלו למצוא סיפורים רבים וכמובן תמונות של הרב הנזיר, אולי גם תצליחו להבין מה הוביל אותו לעשות צעד מרחיק לכת זה של התנזרות.

טיול בפרשה

לפני כ-1500 שנים חיו במדבר יהודה נזירים נוצריים רבים, חלקם חיו בבדידות במערות ואילו אחרים הקימו מנזרים גדולים. טיול מנזרים איננו אפשרי בימינו כיוון שסכנה ביטחונית מונעת את הגישה אליהם ולכן נסתפק בביקור אחד. מנזר פארן נמצא בשמורת הטבע נחל פרת שבוואדי קלט, בטיול נוכל ליהנות מטבילה במימי הנחל ומתצפית על המנזר. תהנו!

הפטרה

נושא ההפטרה

ההפטרה מספרת על הוריו של שמשון-הנזיר מבטן: התגלות המלאך אל אימו, ההודעה על הריונה ונזירותו של בנה, התגלויות נוספות של המלאך להורים והולדת שמשון.

נושא ב

הקשר לפרשה הוא העיסןק המשותף בנזיר: הפרשה מפרטת את חוקי הנזיר וההפטרה מספרת סיפור על נזיר, בהזכירה את חוקי הנזיר מהתורה.

Copyright © 2008 Machon Itim - The Jewish Life Information Center. All rights reserved. Concept by
מפת האתרתנאי שימוש והצהרת פרטיות